מתיו הוא סטודנט בריטי שלומד הנדסת מכונות ב אוניברסיטת וורוויק במרכז אנגליה. לאחר שסיים את רמות A שלו בדרום אנגליה עם ציונים גבוהים מאוד (A*A*A), הוא התקבל לוורוויק, קמפוס מדהים במרכז אנגליה שהוא שמח לגלות ביום פתוח. המשך לקרוא כדי לגלות על החוויה שלו באוניברסיטה בוורוויק!
פרופיל
שם: מתיו אזרחות: : הבריטי נושא התואר : הנדסת מכונות MEng
אוניברסיטה: אוניברסיטת וורוויק ‘א' רמות: מתמטיקה (A*), מתמטיקה נוספת (A), פיזיקה (A*) באנגליה עובדה מגניבה: I היה קפטן אוניברסיטת וורוויק 1st XV רוגבי 2017/18
למה החלטת ללמוד בבריטניה?
מדוע בחרת לפנות להנדסה?
במהלך לימודיי ברמה A, ידעתי שהנדסה עשויה להיות מה שאני רוצה לעשות באוניברסיטה, אבל הזרמים הספציפיים של הנדסה (כלומר אזרחי, מכני, חשמלי) נשארו קצת תעלומה, מכיוון שאתה לא מקבל מושג טוב מאוד על התוכן שלהם לפני שאתה מתחיל בפועל. כתוצאה מכך, הייתי מאוד להוט לעשות קורס שהתחיל כתואר הנדסה 'כללי' ואיפשר התמחות נוספת בהמשך הדרך ברגע שקיבלתי תחושה טובה יותר לגבי מה שאני עושה ולא אוהב. במבט לאחור, אני שמח שקיבלתי את ההחלטה הזו, מכיוון שהיא נתנה לי יותר זמן ומידע כדי שבסופו של דבר אבחר בהנדסת מכונות כזרם ההתמחות שלי, בעוד שהקורס הכללי כשלעצמו נתן לי הבנה בסיסית של הזרמים האחרים, שהייתה שימושית בפרויקטים קבוצתיים חוצי זרמים.
לאילו אוניברסיטאות נוספות נרשמת (בבריטניה ומחוצה לה) ומדוע החלטת בסופו של דבר ללכת לוורוויק?
שקלתי לעשות את התואר שלי בארה"ב כי זה היה משהו קצת שונה והייתה אפשרות לקבל מלגה מבוססת רוגבי, אבל מאוחר יותר החלטתי לא לעשות את זה בעיקר בגלל המחויבות הכספית המשמעותית שנדרשה כדי להצטרף למערכת המכללות שלהם. הגשתי מועמדות לליברפול, קרדיף, וורוויק, דורהאם ואקסטר, וקיבלתי הצעות מכולם. ביקרתי באקסטר אבל החלטתי שזה קצת קרוב מדי למקום שממנו אני במקור (40 דקות משם) מכיוון שרציתי לחוות איפשהו חדש. ביקרתי גם בדורהאם אבל לא הייתי מעריץ מסיבי של מחלקת ההנדסה שלהם ומערכת המכללות שהם משתמשים בה, שהיא דומה מאוד לאוקסברידג '. ואז, סוף סוף ביקרתי בוורוויק. זה הרגיש חדש, רענן ומודרני. לאחר שביליתי שם את היום, יכולתי באמת לדמיין את עצמי להיות ולעבוד בסביבה הזו. נהניתי מהתחושה של מחלקת ההנדסה וקמפוס האוניברסיטה עצמו, כמו גם מהסביבה. זה קמפוס ירוק מאוד ולי זה הרגיש תוסס יותר בהשוואה למבנים העתיקים במקומות בדורהאם.
איך היה תהליך הגשת הבקשה?
האם קיבלת אימון/עזרה כלשהי (למשל מבית הספר שלך)?
כן, בבית הספר שלי הייתה מחלקת קריירה אז נתן לי עזרה עם ההצהרה האישית על ידי קריאה שלה והצעות לשיפור. עם זאת, לא היה צורך בראיון לאף אחד מהקורסים שלי, כך שלא נזקקתי לסיוע נוסף מזה.
איך הגעת לכתוב את ההצהרה האישית של UCAS?
זה היה דבר קשה לכתיבה, כי זה נראה לי כמו 'התרברבות צנועה'. אתה מנסה למכור את עצמך כמה שיותר מבלי להיראות כאילו אתה משקר באופן בוטה, מכיוון שלאוניברסיטאות אין זמן לבדוק את תקפות הטענות (כלומר, קראתי ספרים X, Y ו- Z) כך שהרבה אנשים בסופו של דבר מגזימים במה שהם עשו. אני חושב שזה חשוב, עם זאת, להיות כנים ולנסות להראות שיש לך אינטרס בקורסים שאתה נרשם אליהם על ידי מתן כמה ראיות, בניגוד רק לרשום עומס של דברים שהם רוצים לשמוע. הקפדתי לפני כתיבת ההצהרה שלי למצוא הזדמנויות אמיתיות לחקור את תחום ההנדסה על ידי ביקור במוזיאונים וניסיון בעבודה, כך שיכולתי לספק כמה תיאורים טובים של חוויות אלה, לצד שיחה על התחביבים, תחומי העניין והאישיות שלי.
האם יש קריאות / מקורות שמצאת מעניינים ושהיית ממליץ עליהם לסטודנט שנרשם לקורס שלך?
אשקר אם אומר שיש ספר על הפרטים הקטנים של הנדסה שריתק אותי בגיל 17/18, שלא לומר שספרים כאלה לא קיימים. ספר שכן נשאר לי בראש הוא האוטוביוגרפיה של ג'יימס דייסון (הבעלים והיוצר של מערכות דייסון הובר). הוא מדבר על המסע הבלתי צפוי שלו לעולם הנדסת העיצוב, טקסט שמצאתי בו גם מעניין וגם מעורר השראה.
האם היה לך ראיון ואם כן כיצד התכוננתם?
האם היה לך ראיון ואם כן כיצד התכוננתם?
למה בחרת דווקא בוורוויק?
האם הדירוג השפיע על המקום שבחרת להגיש מועמדות? אתה חושב שאנשים צריכים להסתכל על דירוגים?
מבחינתי הם לא עשו זאת, אבל די ידעתי שאגיש מועמדות לאוניברסיטאות מהשורה הראשונה, כי הייתי מסוגל להשיג את הציונים. לא רציתי ללכת לאוקסברידג' כי לא אהבתי את יסודות האליטיזם שנמצאים שם לפעמים, וגם לא אהבתי את הצליל של מערכת המכללות. יש היום כל כך הרבה אוניברסיטאות שמספקות חינוך מהמעלה הראשונה, אז אני לא מרגיש שהדירוג חשוב במיוחד. אתה צריך לרצות ללכת לאנשהו כי אתה רוצה ללכת לשם, לא בגלל שמישהו אחר היה ניסיון טוב / רע. אני מאמין באמונה שלמה שאם הוא נהנה מהקורס שלו ומוכן לנסות דברים חדשים, אדם יכול ליהנות מכל אוניברסיטה שהוא הולך אליה.
האם פרטי הקורס השפיעו על בחירתך ביוני?
הגשתי מועמדות לאותו קורס עבור כל אוניברסיטה, כאשר הפרטים היו זהים במידה רבה עבור כל אוניברסיטה. אז לא, לא ממש.
מה דעתך על הקמפוס והעיר?
קמפוס וורוויק די גדול, ירוק מאוד ועם מספר רב של בניינים חדשים ומרשימים (!), בראשו מרכז הספורט החדש (המסיבי) שאינו ביישן יצירת מופת. יש שיפוץ מתמיד מאז שהגעתי לפני ארבע שנים, האוניברסיטה בבירור מנסה לשפץ את האזורים מעט רעועים של עיצוב 1970 ולהפוך אותו לקמפוס מודרני למראה. בהשוואה לאוניברסיטאות אחרות של חברים שהייתי בהם לבקר, אני חושב שזה יפה – אבל אני חלקי לבניינים חדשים יותר ולא לטירות ולכן אני מעט מוטה. רוב הסטודנטים, ברגע שהם עוברים את השנה הראשונה, נוטים לגור בלימינגטון ספא, עיירה סמוכה שהיא שוב יפה מאוד. יש בו כמה אזורים מוזנחים, אבל אורז אגרוף אמיתי לגודלו עם הרבה מה לעשות, המון ברים, חנויות, מועדונים, מסעדות, והכי חשוב, משקאות זולים. גם שכר הדירה באזור סביר למדי – שבריר ממה שאנשים משלמים בלונדון או אפילו בבריסטול.
מהם 3 הדברים שאתה הכי אוהב ו-3 הדברים שהיית רוצה שיהיו טובים יותר בוורוויק?
3 לייקים : חיי הלילה בלימינגטון ספא; מתקני הספורט; הזדמנויות הדיור 3 לא אוהב : התחבורה הציבורית (איטית ויקרה); חניה ותנועה; חיי הלילה של הקמפוס (בין היתר משום שהוא פונה בעיקר לשנים ראשונות)
האם יש לך חברים בינלאומיים (צרפתים, אחרים) באוניברסיטה שלך?
האם יש הרבה סטודנטים בינלאומיים באוניברסיטה שלך (במיוחד דוברי צרפתית)? כמה קל לדעתך להם להתרועע עם אחרים?
כן, יש נוכחות בינלאומית גדולה בוורוויק, במיוחד סטודנטים צרפתים וסינים הלומדים בבית הספר לעסקים וורוויק. אני יודע שהחברה הצרפתית היא חברה גדולה ותוססת, עם חברים רבים שיוצרים קבוצות ידידות גדולות, אבל באותה מידה רבים מסתבכים עם אחרים. לינה בשנה הראשונה מערבבת ומתאימה אנשים, כך שהכרתי כמה אירופאים כשגרתי בקמפוס והסתדרתי איתם טוב מאוד. מועדון הרוגבי שאני לוקח בו חלק נוטה לכלול גם 5-10 חברים צרפתים שאין להם בעיה להיות באוניברסיטה אנגלית.
איך נראית מגורי הסטודנטים שלך? האם אתה אוהב את זה? האם אתם מתארחים בקמפוס?
איך היה מגורי הסטודנטים שלך בשנה א' (מבחינת ניקיון, היבטים חברתיים…)?
טוב, גרתי בלינה הממוקמת הכי רחוק מהקמפוס המרכזי אז היה שקט, נקי, מרווח והיה אווירה נחמדה על זה. מקומות לינה במיקום מרכזי יותר הם בהחלט קטנים יותר (אלא אם כן אתה הולך לחדרי Bluebell היקרים באמת) וקצת יותר מלוכלך אבל נוטים להיות קצת יותר פרוע, עם הרבה מסיבות בית בהשוואה לאולמות רחוקים יותר.
מה המרחק בין מגורי הסטודנטים באוניברסיטה שלכם לקמפוס? היכן גרים התלמידים בשנה ב' ו-ג'?
כפי שציינתי קודם, רוב הסטודנטים נוטים לגור בלימינגטון ספא לאחר השנה הראשונה שלהם (חלקם גרים בקובנטרי או בקמפוס שוב). זה בערך 20-30 דקות נסיעה מהקמפוס, אבל יכול להיות עד שעה בשעות העומס. מאוד נהניתי לגור שם למרות הנסיעות, מחירי הדיור סבירים מאוד.
איך האוכל באולמות הסטודנטים? האם כל אולמות הסטודנטים מקבלים קייטרינג/לא קייטרינג?
כל האולמות הם קייטרינג עצמי, כך האוכל הוא טוב כמו שאתה בבישול haha.
איך הגשת מועמדות למגורי סטודנטים בוורוויק? על אילו אולמות סטודנטים היית ממליץ לסטודנטים בינלאומיים?
אתה מודיע כי אתה מחפש לינה בקמפוס בעת קבלת הצעת האוניברסיטה. לאחר מכן אתה מפרט את העדפת האולם שלך, את חמשת המקומות הראשונים מהרצוי ביותר לפחות. לאחר מכן הם מקצים לך חדר. זה קצת הגרלה אבל מלבד המחיר אין הבדל אמיתי. אני לא רואה בבניין שאתה נמצא בו השפעה מזיקה במיוחד על החוויה באוניברסיטה. עבור לינה מחוץ לקמפוס (כלומר 2 / 3 שנה) אתה צריך למצוא בית באופן עצמאי יותר, על ידי הולך סוכני נדל"ן או באמצעות אתרי האינטרנט שלהם. זה די קל לעשות בקבוצה של 3-4 (עד 8) ורק דורש קצת להסתכל מסביב ולדפוק על דלתות.
תוכל לתאר את החוויה שלך ב (האוני שלך)?
כמה שעות לימוד יש לכם בשבוע?
חובה (מעבדות) כ-4 שעות אופציונלי (הרצאות) : כ-12 שעות כשאני אומר 'אופציונלי', ברור שכדאי ללכת לכל ההרצאות שלך, אבל מחלקת ההנדסה לא מענישה על חוסר נוכחות בהן. המספרים משתנים מאוד בהתאם לתקופה בשנה.
מהו עומס העבודה?
זה נהיה כבד יותר ככל שאתה מתבגר. בשנה הראשונה, מצאתי את זה קל מאוד, מודולים פשוטים שאינם דורשים תשומת לב רבה כדי להצליח. בשנה השלישית זה הרבה יותר משמעותי, ומטלות הקורסים יכולות להימשך עד שבוע לכל יצירה. בחינות גם הופכות להיות הרבה יותר קשה לשנות. חשוב להיכנס להרגלי עבודה נכונים.
יש לכם בחינות פעם או פעמיים בשנה?
היה לי רק סט אחד של בחינות בכל שנה, בקיץ, אבל אני יודע שזה השתנה לאחרונה לכלול בחינות ינואר עבור שנים 1 ו -2 בניסיון להפחית את עומס העבודה בקיץ.
האם אתה מעורב באגודות סטודנטים כלשהן בוורוויק?
כן, אני מעורב מאוד במועדון הרוגבי. מה שגוזל הרבה מזמני הפנוי. אני אוהב את זה, היה לי זמן פנטסטי ורכשתי חברים לכל החיים. אני יכול לאשר שסיפורי הזוועה שאתה שומע על מועדוני רוגבי באוניברסיטה מוגזמים מעבר לכל דמיון על ידי עיתונאים שאינם חברים או סטודנטים שמנסים ליצור מלכודות קליקים לפוסטים שלהם בבלוג. בהחלט יש חיי חברה פרועים אבל שום דבר נורא, אני ממליץ על זה לכל מי ששוקל לשחק רוגבי, ברצינות ובאגביות, באוניברסיטה.
האם יש דברים שאתה פחות אוהב במערכת החינוך הבריטית או שניתן לשפר?
בהחלט ניתן לטעון לגבי התמורה לכסף של תארים לא מדעיים, בהתחשב בכך שהם עולים את אותו סכום כמו אלה מדעיים אך יש להם רק חלק קטן משעות הקשר, המשאבים והחוויות. אבל בהתחשב בכך שאני עושה הנדסה אני לא מרגיש, נשדדתי ובסך הכל חושב שהערך וסיכויי העבודה טובים.
יש הערות לסיום? או טיפים לסטודנטים שפונים לוורוויק או לאוניברסיטה אחרת בבריטניה?
לעתים קרובות שואלים אותי איזו עצה יש לי לסטודנטים פוטנציאליים ואני תמיד אומר את אותו הדבר: הצטרף למועדון או לחברה! רכשתי חברים קרובים רבים והיו לי אינספור חוויות מדהימות בהיותי חבר במועדון הרוגבי ואני מכיר הרבה חברים באוניברסיטאות שונות שעברו חוויות דומות דרך ענפי ספורט וחברות שונות. יש לי גם חברים שלא הצטרפו למועדונים או אגודות, ובמקום זאת העבירו את רוב זמנם עם חבריהם לדירה שהוקצו להם באופן אקראי בשנה הראשונה או סתם 'הולכים לחדר כושר'. ההבדל הוא שרבים מהאחרונים לא יכולים לחכות לסיים את האוניברסיטה. אתה פוגש כל כך הרבה אנשים בעלי דעות דומות שעושים ספורט או פעילויות שאתה נהנה מהן ויש כל כך הרבה הזדמנויות חברתיות שפשוט לא מתרחשות אחרת. אהבתי כל רגע מהזמן שלי בוורוויק ואני מייחס כל כך הרבה מזה למועדון הספורט שלי ולאנשים בו. אל תפחדו להיות מעורבים ולנסות משהו חדש כי בסופו של יום, כל מי שמצטרף אליכם נמצא בסביבה זרה באותה מידה, כך שלא תהיו מחוץ למקום ולו במעט.